סמינר גרמניה ימי הביינים

יולי  2010

לאודי חמודי,

תודה,

על הרעיון – בניית מסלול מרתק.

על הארגון המופתי,

על שמירת אווירה נעימה,

על הסבלנות -

ובעיקר על השוקולדים שחילקת לנו בדרכים,

וגם – על השילוב שבין המדריכים.

לא קל להדריך בשלושה,

לא לדרוך, לא לפלוש.

תודה על שידעת בהם לבחור.

לאפי,

שהוא בחור כיפי,

תלמיד חכם ובר אוריין.

יודע לספר סיפור

באופן שירתק פה

את כל הציבור.

הבן יקיר לי אפרים,

ילד שעשועים -

מבחין היטב בין יהודים לגויים.

ידע רב לו גם בהיסטוריה של הצבא

והכל בנועם הליכות,

לבו לא גבה.

אודי,

תעשה טובה -

תביא אותו גם לטיול הבא!

לנורית,

על התמצאות יפה בשטח,

על שתרגמה לנו הכל

ולא השאירה אותנו במתח.

על הידע הרב

בהיסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה,

על האישים השונים

על הכל.

והולכים להם השניים,

ברחובות בין הערביים

והולכים הם והולכים

ומבינים וגם יודעים

כי את הזן יש לשבח ולהיטיב בהרכבה

בדיוק בשביל זה

יש לנו יסכה.

מה אומר ומה אגידה,

לפניכם רעי אעִידה:

הידע שלה הוא אין-סופי.

היא תמיד רעננה ותמיד מחדשת.

יודעת מה על הלוחות חרות,

ומסבירה היטב בדיבור רהוט.

אחר הצהריים במקום לנוח,

יצאה שוב לשוח

בינות לכנסיות.

למי שפגש אותה בפעם הראשונה

היתה התגלות

והוא מלא התפעלות.

בכל הכנסיות אפשר עכשיו לשמוע

את השריקה לכבוד יסכה.

ומכאן נחזור לאודי,

שוב תודה

ולהתראות בטיול הבא.

לכל המטיילים והמטיילות

שהתנהגו יפה.

שבאו לכל מקום בזמן

ולא איחרו.

שהתחשבו זאת בזה

וזה בזאת -

ונקווה שזה יהיה סימן לבאות.

מיה ברתל